ע"פ 6513/08, פלוני נ' מדינת ישראל
כב' השופטים: א' פרוקצ'יה, א' חיות, י' דנציגר
10.08.2008
העובדות:
1. מדובר בערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה הסדר טיעון שאליו הגיעו המערער והמשיבה וגזר על המערער עונש מאסר בפועל בן 18 חודשים.
2. כתב האישום ייחס למערער עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 322(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין ועבירה של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין.
3. בית המשפט קמא הגיע לכלל מסקנה כי העונש שעליו הסכימו הצדדים, אשר ניצב בבסיסו של הסדר הטיעון, הינו "מופלג בקולתו" ואינו יכול לעמוד "במבחן האיזון הראוי", גם כאשר הביא בחשבון את השיקולים לקולא בעניינו של המערער.
ההכרעה:
1. כאשר הסדר הטיעון המובא לאישורו של בית המשפט מאזן כראוי בין האינטרס הציבורי המיוצג על ידי התביעה לבין טובת ההנאה שאותה מקבל הנאשם, על בית המשפט לכבדו.
2. דברים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי הסדר הטיעון הושג במסגרת הליך גישור שהתקיים בבית המשפט קמא.
3. הסדר הטיעון מאזן באופן ראוי בין האינטרס הציבורי לבין טובת ההנאה שניתנה למערער. מחד, הורשע המערער בביצוע עבירה חמורה, שרק בנס לא גבתה מחיר דמים. מאידך, נסיבותיו האישיות של המערער, כפי שגם ציין בית המשפט קמא, תומכות בהקלה בעונשו: גילו הצעיר; העדר עבר פלילי; תסקיר מבחן חיובי; משפחה נורמטיבית; הודאה מיידית אשר חסכה זמן שיפוטי יקר; הבעת צער וחרטה על ידו וההנחה כי המעשה שבביצועו הורשע היה ספונטאני ולא מתוכנן.
4. יש לקבל את הערעור, לכבד את הסדר הטיעון בין הצדדים ולגזור על המערער מאסר בפועל בן תשעה חודשים לריצוי מיום תחילת מעצרו, במקום עונש המאסר בפועל שנגזר בבית משפט קמא. עונש המאסר על תנאי שנגזר יעמוד בעינו.
כב' השופטים: א' פרוקצ'יה, א' חיות, י' דנציגר
10.08.2008
העובדות:
1. מדובר בערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה הסדר טיעון שאליו הגיעו המערער והמשיבה וגזר על המערער עונש מאסר בפועל בן 18 חודשים.
2. כתב האישום ייחס למערער עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 322(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין ועבירה של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין.
3. בית המשפט קמא הגיע לכלל מסקנה כי העונש שעליו הסכימו הצדדים, אשר ניצב בבסיסו של הסדר הטיעון, הינו "מופלג בקולתו" ואינו יכול לעמוד "במבחן האיזון הראוי", גם כאשר הביא בחשבון את השיקולים לקולא בעניינו של המערער.
ההכרעה:
1. כאשר הסדר הטיעון המובא לאישורו של בית המשפט מאזן כראוי בין האינטרס הציבורי המיוצג על ידי התביעה לבין טובת ההנאה שאותה מקבל הנאשם, על בית המשפט לכבדו.
2. דברים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי הסדר הטיעון הושג במסגרת הליך גישור שהתקיים בבית המשפט קמא.
3. הסדר הטיעון מאזן באופן ראוי בין האינטרס הציבורי לבין טובת ההנאה שניתנה למערער. מחד, הורשע המערער בביצוע עבירה חמורה, שרק בנס לא גבתה מחיר דמים. מאידך, נסיבותיו האישיות של המערער, כפי שגם ציין בית המשפט קמא, תומכות בהקלה בעונשו: גילו הצעיר; העדר עבר פלילי; תסקיר מבחן חיובי; משפחה נורמטיבית; הודאה מיידית אשר חסכה זמן שיפוטי יקר; הבעת צער וחרטה על ידו וההנחה כי המעשה שבביצועו הורשע היה ספונטאני ולא מתוכנן.
4. יש לקבל את הערעור, לכבד את הסדר הטיעון בין הצדדים ולגזור על המערער מאסר בפועל בן תשעה חודשים לריצוי מיום תחילת מעצרו, במקום עונש המאסר בפועל שנגזר בבית משפט קמא. עונש המאסר על תנאי שנגזר יעמוד בעינו.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il